#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קסט. האם מותרים בהנאה ומדוע 1) נרות שעוה שמביאים דורון לע""ז ומדליקים בפניה ומשכיבם הכומר מוכרם לישראל 2) ככרות שהביאו לשם ע""ז 3) כלי מחתה שמקטרים לע""ז ומכרם לישראל? "	"כתבו התוס' (ד""ה בעינן):<br>1) מותרים דאי תקרובת עבודת כוכבים הוי אפי' ביטול לא צריך דתקרובת שאינה כעין פנים לא בעי בטול, ואי נוי של ע""ז היו מ""מ מכיון שכיבן הכומר אין לך ביטול גדול מזה דשוב אינו רוצה להדליקן בפני ע""ז אלא להינות מהן לצורכו  <sup>עח</sup>.<br>2) מפירוש רש""י משמע שאסורו ת דכעין פנים הוא שהוא ראוי להקריב בפנים דדמיא למנחת מאפה תנור ולר""י מותרות דבעינן זביחה וזריקה דבר המשתבר. וגם לרש""י הככרו ת ש מביאי ם דורון מותרים שהרי אין מביאים לע""ז כי אם לכומרים ותקרובות ע""ז אינה שאין דרכם להאכיל לע""ז כדורות הראשונים.<br>3) אסורים משום משמשי עבודת כוכבים וצריכים ביטול משום שמקטירים בו לעבודת כוכבים, ומכירתו לאו היינו ביטולו דקיי""ל כרבנן שאמרו שמכירת ע""ז אינה ביטול וה""ה שמשמשי ע""ז אינם בטלים בכך <sup>עט</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>עח.  והר""ן כתב דאסורי ם משום נ וי אבל אם מכרום לישראל מותרים, דאע""ג דעבודת כוכבים עצמה אין מכירתה ביטול דהתם משום שאומר הגוי איידי דדמיה יקרים ימכור אותה הי שראל לעובד כוכבים ויעבד לה אבל נרות הללו אין דמיהם יקרים. ועוד שאין חיבת משמשים עליהם כחיבת עבודת כוכבים עצמה שיהיו נקחים ביותר מכדי דמיהם שנחוש שיאמר דאיידי דדמיה יקרים ימכרנה לעובד כוכבים.
<br>עט.  והר""ן כתב שמכירתם זה הוא ביטולם וכמבואר בהערה הקודמת.</span>"	עבודה זרה תוס' נ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קע. מאי שנא שמזהמין בשביעית 1) ולא במועד 2) ולא מגזמין בשביעית 3) ומהמשנה מדויק שאין מזהמין בשביעית? 	1) זיהום היא טירחא, בשביעית מלאכה אסורה וטירחא מותרת ובמועד גם טירחא אסורה.<br>2) זיהום אוקמי אילנא ושרי, גיזו ם אברויי אי לנא ואסור.<br>3) יש שני סוגי זיהום, אחד לאוקמי אילני ושרי וחד לאברויי אילנא ואסור.	עבודה זרה נ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעא. מדוע נאמר במשנה שמותר להשקות את הנטיעות עד תחילת השביעית והרי עבודת האילן אסורה שלשים יום לפני ראש השנה? 	"רש""י תירץ שאיסור שלשים יום הוא מדרבנן וכאן לא גזרו כדי שלא ימותו הנטיעות. והתוס' (ד""ה ומסיקין) הקשו על דבריו דלכו""ע תוספת שביעית היא דאורייתא ותירצו א. לאביי בשביעית בזה""ז דרבנן ורבי היא. ולרבא השקאה תולדה היא ואבות אסר רחמנא תולדות לא. ב. דוקא מלאכות של חרישה וזריעה הוו דאורייתא אבל שאר מלאכות אינם אלא מדרבנן."	עבודה זרה נ: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קעב. שבר מקל בפני עבודת כוכבים באיזה אופן פטור ובאלו אופנים חייב ומדוע? 	"אם אין עובדים אותה במקל פטור דלא שייכא בפנים <sup>פ</sup>. אם עובדים אותה בשבירת מקל בפניה לכו""ע חייב מאיכה יעבדו.<br>אם עובדים אותה בקשקוש מקל או בענין אחר במקל לרב חייב ואע""פ שאין עבודתה בכך כיון דדמי שבירה לזביחת בהמה של פנים ששובר מפרקתה ולר' יהודה ולחכמים פטור דס""ל דלא אמרינן כעין זביחה אלא כעין פנים בעינן <sup>פא</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>פ.  כ""כ רש""י. והר""ן כתב שאחרים פירשו דכיון דהויא ליה כעין זביחה אע""פ שאין עבודתה במקל כלל חייב והא דנקט בגמ' שעובדים אותה במקל לרבו תא נקטיה שאע""פ שעובדים אותה במקל זרק מקל בפניה פטור כיון ששינה מקשקוש לזריקה .
<br>פא.  והר""ן כתב שי""מ שר' יוחנן חולק על רב ופוטר.</span>"	עבודה זרה נ:		
